דלקת הענביה-אובאיטיס
דלקת הענביה (Uveitis)
דלקת באחד החלקים של העין השייך לענביה (Uveal tract).
בענביה שלושה חלקים: קשתית העין (Iris), גוף העטרה (Ciliary body) והדמית (Choroid).
קשתית העין - החלק הנותן את צבע העין בנוי כטבעת ומרכזו הוא האישון. הקשתית נפתחת ונסגרת כמו צמצם במצלמה ואחראית לסנן את כמות האור הנכנסת לעין.
גוף העטרה הינו מבנה טבעתי מאחורי הקשתית אליו מחוברת עדשת העין. כיווץ והרפיה של גוף העטרה גורמים לשינויים בקמירות עדשת העין ובכך מאפשרים שינויים במרחק המיקוד של העין, למשל בזמן קריאה.
הדמית היא אחת השכבות הפנימיות של גלגל העין והיא מכילה כלי דם המספקים את השכבות הפנימיות ובעיקר את רשתית העין.
דלקת הענביה יכולה להתבטא בכל אחד מן החלקים בנפרד או בכל החלקים יחד. שמה של הדלקת נגזר מהאזור המודלק: אובאיטיס קדמית, ביניים או אחורית, או לפי החלק עצמו, איריטיס, אירידוציקליטיס, כורואידיטיס, כוריורטיניטיס או דלקת של כל החלקים פאנאובאיטיס.
הדלקת יכולה להופיע בעין אחת או בשתי העיניים.
לרוב הדלקת מופיעה בבני 20-50 אך יכולה גם להופיע בילדים.
תסמיני המחלה:
נקבעים על פי האזור הפגוע: בדלקת קדמית לרוב יסבול המטופל מכאבים, אודם, סינוור וירידה בראיה.
דלקת ביניים לרוב אינה מלווה בכאבים, תיתכן ירידה בראיה והופעת גופים צפים מול העין.
בדלקת אחורית התלונות הן לרוב על ירידה בראיה עם הופעת גופים צפים מול העין.
כתוצאה מהדלקת, תיתכן פגיעה בחלקי העין השונים: העדשה מפתחת עכירות בצורת ירוד (קטרקט), דלקת במערכת ניקוז הנוזלים בעין גורמת לעליה בלחץ התוך עיני (גלאוקומה), בדלקת באזורים אחוריים, תיתכן מעורבות של רשתית העין ועצב הראיה ופגיעה בראיה.
הדלקת מתפתחת לעיתים כאירוע חד פעמי חולף, לעיתים בעין אחת או בשתי העיניים. במקרים אחרים יתכנו ארועים חוזרים לאחר חודשים עד שנים של דלקת באותה עין או בעין השנייה.
דלקת הענביה יכולה להיות בעיניים בלבד, כחלק ממחלה מערכתית ובמקרים רבים המקור לדלקת אינו ידוע (דלקת אדיופטית).
גורמים מערכתיים לדלקת הענביה: דלקות פרקים, טרשת נפוצה, מחלות אוטואימוניות כגון: זאבת, מחלת בכצ'ט, פסוריאזיס, סרקואידוזיס, מחלות דלקתיות של מערכת העיכול. כמו כן זיהומים וטפילים כגון שחפת, עגבת, ברוצלוזיס, תסמונת רייטר, טוקוסופלזמוסיס, איידס- נגיף HIV או זיהומים ממשפחת ההרפס.
במחלות ממאירות כגון לימפומה ולויקמיה יתכנו סימנים עיניים דומים לדלקת הענביה.
אבחון:
האבחנה נעשית ע"י בדיקת עיניים והסימנים כוללים גירוי של העין, אודם, בבדיקה במיקרוסקופ עיניים ניתן להבחין בתאי דלקת בחלק הקדמי או האחורי של העין בהתאם למיקום הדלקת, תיתכן עליה בלחץ התוך עיני ולעיתים ניתן לראות מעורבות של הרשתית או עצב הראיה.
במסגרת אבחון המחלה יש צורך לערוך בדיקות דם, צילומים לשלול בעיות בפרקים או בבית החזה ובדיקות נוספות בכדי לשלול מחלה אחרת בגוף כגורם לדלקת בעיניים.
במקרים של דלקת ראשונה אשר מגיבה בצורה מהירה לטיפול, ניתן לשקול שלא לבצע בירור כללי.
טיפול:
המטרה בטיפול היא להקל על תסמיני הדלקת באמצעות מתן סטרואידים. בדלקת קדמית אפשר לטפל בטיפות מקומיות של סטרואידים, בדלקת אחורית, לרוב יש צורך במתן ססטמי של סטרואידים באמצעות כדורים. אפשרות נוספת לטיפול היא מתן זריקות מקומיות של סטרואידים.
בנוסף מתן טיפות מרחיבות אישון בכדי למנוע הדבקויות בין קשתית העין והעדשה ובכדי להקל על אי הנוחות בעין.
במידה וישנן תופעות נוספות כמו עלית הלחץ התוך עיני, יש צורך במתן תרופות להורדתו.
בטיפול ממושך, לסטרואידים תופעות לוואי רבות ולכן במקרים בהם יש צורך בטיפול ארוך טווח, ניתן לשקול מתן טיפול חליפי בתרופות כימותרפיות שונות.
במידה ונמצא גורם ססטמי לדלקת, יש צורך לטפל בהתאם למחלה הספציפית.
לעיתים, במקרים קלים, הדלקת חולפת ללא טיפול תרופתי.
לרוב הדלקת מגיבה טוב לטיפול וחולפת ללא נזקים מאוחרים.
במקרים של חוסר תגובה לטיפול או דלקות חוזרות ונשנות, קיים סיכון לסיבוכים מאוחרים הכוללים בין היתר עכירות בקרנית העין, עליה בלחץ התוך עיני (גלאוקומה), עכירות בעדשת העין (קטרקט) ונזקים לרשתית, כולל בצקת הגורמים לירידה קבועה בראיה. במקרים קשים תיתכן פגיעה קשה בראיה עד עיוורון.
במידה וישנו גורם מערכתי לדלקת, הסיבוכים המאוחרים יכולים להיות קשורים למחלה עצמה.
