Cataract

עדשת העין עוזרת לנו לפקס את התמונה בעין. העדשה מאוד שקופה אך עם הגיל עקב שינויים, העדשה מאבדת את שקיפותה. בשלבים ראשונים איבוד השקיפות אינו משפיע על איכות הראיה אך בשלבים מתקדמים יותר, ישנה ירידה בראיה. התהליך של התעכרות העדשה נקרא ירוד או קטרקט (מפל מים לבנים) עקב המראה הלבן בעין בשלבים המתקדמים.

לרוב הירוד מתפתח בגיל מבוגר מעל גיל 65, אך ישנם מקרים בהם ירוד מתפתח בגיל מוקדם יותר, בחלק מן המקרים אצל מי שסובל ממחלות כגון סכרת או ללא קשר למחלה אחרת. ישנם מקרים בהם מופיע ירוד מלידה גם אז יכול להיות קשר למחלות אחרות או ללא קשר לבעיה גופנית אחרת.

הירוד מהווה את הסיבה השכיחה ביותר לעיוורון במדינות בהן אין גישה לטיפול רפואי כגון מדינות אפריקה.

הסימנים

להופעת ירוד מגוונים, לרוב התלונה היא של ירידה בראיה, או  תלונות של שינוי במרשם המשקפיים, הופעת סינוורים או הילות סביב אורות, הפרעה בקריאה. במקרים מאוד מתקדמים ניתן לראות את הירוד כנקודה לבנה באזור האישון של העין או שהירוד המתקדם יכול לגרום לדלקת תוך עינית.

בבדיקת עיניים שגרתית אצל רופא עיניים ניתן לראות אם מתפתח ירוד. הרופא יכול לראות סמנים של התפתחות הירוד עוד לפני הופעת סמנים כגון ירידה בראיה.

מתי מטפלים בירוד?

כאשר ישנה ירידה בראיה או באיכות הראיה.

הטיפול

בירוד כיום הוא ניתוח. את הניתוח מבצעים תחת הרדמה מקומית של טיפות או זריקה. את העדשה העכורה מוציאים לרוב דרך חתך קטן בקרנית עם מכשיר אולטראסאונד – פאקואמולסיפיקציה אשר מפרק את העדשה לחתיכות קטנות. לאחר הוצאת העדשה יש צורך בעדשה חליפית. עדשה זו עשויה חומר פלסטי אשר אינו גורם לתגובה בגוף ואינו מתקלקל עם הזמן. את העדשה החליפית ניתן לקפל בכדי להכניסה לעין דרך החתך הזעיר בקרנית. לרוב העדשה המושתלת ממוקמת במקום בו היתה העדשה המקורית של העין.

הניתוח

מבוצע באופן אמבולטורי ונמשך כשעה. למחרת הניתוח ניתן לראות שיפור בראיה אך יש צורך להמתין מספר שבועות לתוצאה הסופית. לאחר הניתוח יש צורך בטיפול מקומי בטיפות לזמן מוקצב.

הניתוח משפר את הראיה אך אינו מבטל את הצורך במשקפיים, לרוב הצורך הוא בעיקר למשקפי קריאה אותם ניתן להתאים כחודש לאחר הניתוח.